הארכת תוקף גיפט קארד - האם זה חוקי? הגיוני?!

נטל ההוכחה זהה. בשני המקרים. אין מה להתבלבל בעניין.<br/>כיצד מוכיחים? אין לזה תשובה גורפת, אלא, כל מקרה ופרטיו.<br/>המונח "ראיות חיצוניות" אינו מוכר לי.

@|_____ <br/>כמובן שאני מתייחסת למכלול, אך גם המשפט הזה אשר נמנה על המכלול והינו המשפט המסכם, חשוב.<br/>שמא מישהו יתבלבל ויחשוב שנטל ההוכחה זהה בשני המקרים, כאשר בפועל, יותר קשה להוכיח התחייבות שניתנה בעל פה והטוען יאלץ להוכיח באמצעות ראיות חיצוניות את קיומה.<br/><br/>אין פה הוצאה מהקשר אלא חידוד של הדברים.

@|אני2 <br/>אכן כתבתי את שציטטת והמשפט שציטטת הוא מדויק לחלוטין. אין בו לא שגיאה ולא חצי שגיאה.<br/>צר לי שאת בוחרת להתייחס למשפט נקודתי ולא למכלול.<br/>ראי את הכתוב בשורה הקודמת לשורה אותה ציטטת. לשם הנוחות, אצטט:<br/>"החשש ממענה בכתב, בעיני, הוא פחות חשש מעניין חוזי, אלא מיכולת הוכחתית לרמת ודאות של "אמת משפטית" ובנוסף גמישות פרשנות תוכן הדברים."<br/><br/>במידה ואת מחפשת ענייני דיוקים והוצאה מהקשר, הרי דוגמא כיצד יכולתי לסלף את דברייך.<br/>כתבת:<br/>"כאשר ניתנת הבטחה בעל פה (בעיקר אם אינה מתועדת) ותרצה לעמוד על זכויותיך, זו תהיה חובתך להוכיח כי התחייבות זו אכן ניתנה."<br/>פרשנות אפשרית מתוך המשפט הזה היא שחובת הוכחה קיימת כאשר קיימת הבטחה בעל פה. משמע, כאשר ניתנת הבטחה באופן שונה, באופן שאינו בעל פה, הרי שלא קיימת חובת הוכחה.<br/>כמובן שחובת ההוכחה קיימת גם במקרים שאינם הבטחה בעל פה.<br/><br/>במשפט העברי חובת ההוכחה מעוגנת בכלל המוכר "המוציא מחברו עליו הראיה". אם כי, גם לפי המשפט העברי כלל זה אינו חל באופן גורף ויש לו חריגים.<br/>בחקיקה הישראלית לא זכור לי כי קיים עיגון חקיקתי לגישה זו, אלא, מדובר במעין "מקובלות משפטית" שלאורך השנים עיקר עיגונה הוא בפסיקה.<br/>אך, יש לכל הפחות מקום דבר חקיקה אחד בו הכלל אינו מתקיים והוא בחוק הגנת השכר במקרה מסוים המוגדר בחוק.<br/>כמו־כן יש לבצע הבחנות בין תחומי המשפט השונים. חלוקה גסה עד ומאוד לא מדוייקת - נזיקין (במשפט העברי - ממונות) ופלילי (במשפט העברי - נפשות).<br/><br/>כך או כך.<br/>הבטחה בע"פ שקולה לחלוטין בתוקפה החוקי כהבטחה בכתב.

@|_____ <br/>לא הבנתי למה אתה כותב תשובה באורך של 2000 מילים.., ואז מוחק אחרי יום.<br/>למה שהמידע הזה לא יישמר גם לאחרים???<br/>

@|_____ רב תודות!<br/>משום מה, לא קיבלתי התראה על תגובתך בפוסט..<br/>הספקתי לממש את הגיפט קארד ברגע האחרון, בלחץ.<br/>מעט מבאס, הייתי מעדיפה לקבל כרטיס עם תוקף ארוך יותר אשר אוכל לממש על דברים אחרים ולא לקנות מתוך הכרח, אך החלטתי שעדיף לנסות את השיטה בכרטיס אשר טעון בסכום נמוך יותר.<br/><br/>מבינה מדוע אתה מוחק את תגובותיך ומה עומד מאחורי זה (זכור לי מי עשה זאת בגלגול הקודם שלו בכוורת).<br/>יודעת גם שלא אוכל לשכנע אותך שתראה זאת כתרומה לחברים בלבד ולא לאתר שאינך רוצה לתת יד בקידומו, מהסיבות שמנית.<br/>מאמינה שכולם יכבדו את בקשתך ולא יפרסמו את התיעוד כלשונו.<br/>העיקר שתמשיך להיות פה ולעזור.<br/><br/><br/>> "בכתב אפשר להבטיח הכל, הדבר אינו מוגבל רק לדיבורים. הבטחות בכתב והבטחות בעל־פה הן בעלות תוקף זהה לחלוטין".<br/><br/>זה לא מדוייק.<br/>בכתב אולי ניתן להבטיח הכל אך הבטחה בכתב הינה ראיה ברורה כתובה ומנוסחת אשר מעגנת את הסכמותיהם של הצדדים.<br/><br/>כאשר ניתנת הבטחה בעל פה (בעיקר אם אינה מתועדת) ותרצה לעמוד על זכויותיך, זו תהיה חובתך להוכיח כי התחייבות זו אכן ניתנה.<br/>נטל ההוכחה להתקיימותו של חוזה שאין לו ראיה בכתב, מוטל על הטוען, לכן יהיה קשה יותר להוכיח התחייבויות שניתנו על פיו.<br/>כאשר קיים חוזה כתוב, נטל ההוכחה קל יותר.<br/>הסכם בעל פה עשוי להיות אכיף מבחינה חוקית, אך לעתים קשה להוכיחו בבית משפט.

א. לא אוכל למנוע את התיעוד. אוכל לבקש שלא לפרסמו כלשונו. לכל היותר לכתוב טקסט חדש במילותיו של הכותב/ת.<br/>ב. נוכל או לא, המידע הזה אינו ברשותי. לכל היותר ביצעתי השתדלות לענות על השאלה מדוע יש להמתין למועד פקיעת תוקף הכרטיס.<br/>ג. האם זהו סדר הדברים? שוב, מידע זה אינו ברשותי.<br/>ד. תשובה בע"פ מחייבת בדיוק כפי שתשובה בכתב מחייבת. לכנות טקסט כתוב או אמירת על־פה כחוזה יכול להיות כינוי בעייתי. לקיומו של חוזה צריך שיתקיימו תנאים שונים ומשונים כאשר הבסיסיים שבהם: 1. הצעה. 2. גמירות־דעת. 3. קיבול ולא כל אמירה או טקסט כתוב מקיימים זאת.<br/>סעיף 23 בחוק החוזים קובע כי: "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים."<br/>החשש ממענה בכתב, בעיני, הוא פחות חשש מעניין חוזי, אלא מיכולת הוכחתית לרמת ודאות של "אמת משפטית" ובנוסף גמישות פרשנות תוכן הדברים.<br/>ה. גם בכתב אפשר להבטיח הכל, הדבר אינו מוגבל רק לדיבורים. הבטחות בכתב והבטחות בעל־פה הן בעלות תוקף זהה לחלוטין.<br/>ו. אינני מר או גב' אסמכתא.

לי האריכו פעם גיפט קארד של "יש".

רב תודות לכל הדבורים היקרות שטרחו לעזור, הסבירו, פירטו והביעו את דעתם בנושא 🙏<br/><br/>@|_____ <br/>תשמע, אתה הופך להיות האסמכתא בכל שאלה צרכנית פה.<br/>רב תודות על התשובה הכה מפורטת ומנומקת, אשר מסבירה ומבהירה הכל במדוייק, לפרטי פרטים - כפי שרק אתה יודע לעשות.<br/>תודה על שטרחת, מעריכה זאת מאוד! לא מובן מאליו, חבר 🙏♥️<br/>חבוב, הפעם אני דואגת לתעד את התשובה!<br/>אנא ממך, לא למחוק, זו תשובה שראויה להיכנס למועדפים על מנת שניתן יהיה לחזור אליה בכל פעם שיש צורך ולהפנות אחרים אשר יתהו בנושא בעתיד 🏆<br/><br/>שמחה לדעת ש"אדון אחראי" אינו נוכל ושזהו סדר הדברים :)<br/>שוב, המון תודות על הכל 😍🏅<br/><br/>@|Robert תודה על תגובתך!<br/>אני בדיוק כמוך, אוהבת להיות קוץ בישבנם ולדלות כל פרט אפשרי, לא אוהבת להרגיש חוסר וודאות.<br/>האמת? אותי מפתיע כאשר שואלים מדוע איני נותנת אמון באנשי מכירות (או אנשים באופן כללי)... הרי זה אמור להיות מובן מאליו, לא?<br/>תשובה בכתב היא כמו חוזה והם מנסים להימנע מכך כמו מאש, על מנת שלא יתפסו אותם בשום מילה אשר תחייב אותם לפעול לפיו.<br/>בדיבורים אפשר להבטיח הכל..<br/>אם לא אספיק לממש מחר (בלחץ, יום אחרון למימוש), אכן אברר עם עוד גורמים בויקטורי, רק לשם האישור הרשמי - למרות שדבריו של "אדון אסמכתא" פה, הם אישור לכל דבר ועניין מבחינתי :)<br/><br/>>"נכון שיחס גורר יחס וכל עוד לא הוכח - אז יש לתת אמון, אבל מה לעשות"<br/>להיפך, לעולם לא להאמין לאף אחד מלכתחילה, אלא רק אחרי שהוכיח לך אחרת.<br/><br/>@|yoyo70 אכן, כפי שנאמר ע"י האסמכתא בבי דילז, "אדון אחראי" הוא מוקי המאירי, תלחץ על הקישור הראשי בפוסט ותגיע לפרטים.<br/><br/><br/>@|f15f16 תודה!<br/>בכרטיס ניתן לבדוק את היתרה 24/7 אז זו לא בעיה, הכל תקין עם הסכום.<br/>אין בכוונתי לשמור אותו 10 שנים אלא רק לקבל עוד כמה ימי חסד למימוש.<br/>בכל אופן, תוקפו מסתיים מחר, מקווה שאיכשהו אספיק לנצל כדי לא לקחת סיכון מיותר - אך "אדון אסמכתא" מהתשובה למעלה הרגיע אותי בנוגע לתהליך.

@_____ אוו הווו...ברוך שובך me light :)

איזו תשובה מר ______. אני חושב שזה מסכם הכל.

ללכת לממש לפני שמסתיים.<br/>לא שומרים גיפט כארד 10 שנים.<br/>ועוד במוצרי צריכה שמשתמשים בהם כל יום. ככה שיש מה לקנות עכשיו.<br/><br/>שלא יתברר לך שמשהו ניצל את הכרטיס לפני כמה שנים. ולכי תוכיחי שזה לא את.

חבל להסתבך. הייתי במצב דומה. תקנו פשוט משהו ותחזירו. תקבלו זיכוי.

יכולה להרחיב מיהו אדון שאחראי על העסק בויקטורי? איך הגעת אליו, ואם תוכלי למשל לכתוב לו מייל ולענות על כך במקום בטלפון, תהיה לך אסמכתא יותר חזקה, באם אח"כ יחליט ש" מה פתאום להאריך, פג תוקף הולך לפח"

הכי הגיוני בעולם!<br/>אני קוראת את כל ההודעה הארוכה שחוזרת על עצמה מאה פעם בשביל להבין אם יש משהו לא הגיוני בכל מה שרשמת... בכל אופן לא מצאתי!

אין לי איך לעזור. רק לשתף שגם אני זוכה לקבל תגובות כמו התגובה ששאלו אותך בסוף.<br/>מפעם לפעם מתרגלים ולא מתרגשים. אני עונה שבישראל כך התרגלתי. לבטח את עצמי, ולשאול שאלות ולקבל אסמכתאות ליתר ביטחון, כי אין לדעת. היום דיברתי עם נציג אחד, מחר אולי הנציג הזה לא יעבוד שם יותר. או בעוד שבוע יגידו לי מה פתאום, מי אמר לך דבר כזה? ואז להתחיל לחפש הקלטה, להשמיע אם בכלל הצד השני ירצה לשמוע או יהיה פתוח בכלל. אז לא להתרגש. כן, ככה זה... תמשיכי להתעקש. נכון שיחס גורר יחס וכל עוד לא הוכח - אז יש לתת אמון, אבל מה לעשות. כשמדובר בסיטואציה בה אני עלול לצאת מופסד (כמו פה, שאת עלולה לצאת מופסדת באלף שקלים) אני משתדל לבטח את עצמי כמה שרק יכול (כמו שעשית, לשאול, לוודא, אם אפשר אפילו לקבל את התשובה כתובה למייל, או מראש לפנות בכתב, מלכתחילה, כי כשמבקשים בטלפון את התשובה כתובה - בישראל זה כאילו ביקשת את 3 הספרות שבגב כרטיס האשראי, משום מה יש אנטי וזה מעורר עוינות מהצד השני. מה שלא מובן לי- כי אם אתה עומד מאחורי מה שאתה אומר לי, מה אכפת לך לגבות את זה בכתב? אלא אם אתה מורח אותי... או מסבן אותי... (נו, משקר אותי, אבל כמובן שלא נגיד את זה בקול רם כי פה יכולים גם לנתק את השיחה בפנים).<br/><br/>אני חושב, עד שייענו לך אולי מבינים ממני, שכדאי לך לפנות למנפקת הכרטיס היא ככל הנראה האחראית על הכרטיס, ועדיף בכתב, וכך גם לקבל תשובה חוזרת בכתב. או לחכות שאולי מישהו כאן עבר בדיוק את אותו התהליך שתיארו לך בטלפון ויוכל להרגיע אותך שאכן ככה זה עובד (אין לי מושג).