Apr 29, 2022 פרקטיקה: את העניין הזה אחלק לשני חלקים. הראשון - לפנות לנותן האחריות. לדבר, לשאול וכו'. בד"כ אני רואה עניין בהימנעות מציטוטים משפטיים אלא שיחה רגילה, נינוחה. העלאת הבעיה וציפיה לשמוע מה הפתרון המוצע בידי הצד השני. במידה והמענה לא יספק פתרון לטעמך ובמידה ואת ששה אלי קרב ותחליטי לעמוד על שלך ואת משוכנעת שתגררי את העניין לבית המשפט לתביעות קטנות, כמובן שכדאי להקליט את השיחה. תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) הותקנו מכח סעיף 18א בחוק הגנת הצרכן (יחד עם מקורות נוספים, אך, זה לא רלוונטי כעת). סעיף 31א בחוק הגנת הצרכן דן בעניין של "פיצוי לדוגמה". פיצוי כספי ללא הוכחת נזק. תת סעיף (8) קובע כי אחת מהעילות לתבוע פיצוי לדוגמה היא: "ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק, שיתקן קלקול שנתגלה בטובין שנמכרו לו או שיספק חלקי חילוף לשם תיקון הטובין, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(1) – והיצרן או העוסק, לפי העניין, לא תיקן כל קלקול כאמור במהלך תקופת האחריות בלא תמורה או לא סיפק חלקי חילוף כאמור עד תום תקופת האחריות, בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי אותו סעיף.". פה זה בעייתי. הרי, יש להניח שנותן האחריות לא סירב לתקן את הקלקול, אלא, סירב לבצע את התיקון במקום בו המכשיר הותקן (או איסוף והחזרה. מה באשר לפירוק והתקנה? המ... לא כתוב בתקנות.). העילה לפיצוי לדוגמה מפנה נקודתית לתת סעיף (1) בסעיף 18א ולא לסעיף 18א רבתי. אגב, ההפניה עצמה שגויה, היא אמורה להיות לסעיף 18א(א)(1). קיצר, פלפול משפטי מעיק. האם ניתן לתבוע פיצוי לדוגמה? כן, בהחלט ניתן. האם זה יצליח? תלוי במוזה של הגורם השיפוטי. יש לשים לב שסעיף 31א(ב) מתנה תביעת פיצוי לדוגמה בכך שהצרכן פנה לעוסק בכתב. לכן, לאחר השיחה, אם העלתה חרס, יש לפנות בכתב לנותן האחריות. אבל, ללא כל קשר, תביעת פיצוי לדוגמה אינה חלופה לתביעת נזקים, אלא, היא באה בנוסף לתביעת נזקים. כמובן שאם נותן האחריות יתעקש שהוא לא ישלח איש מקצוע לתיקון, הרי שייגרמו לך נזקים כספיים. את הנזקים האלו ניתן לתבוע בתביעה קטנה. כמובן, יש לצרף אסמכתאות להוכחת גובה הנזק. אגב, הנזקים אינם רק הנזקים הישירים של עלות חשמלאי*2, אלא, גם הפסד יום עבודה בגלל הדיון בבית המשפט (לצרף תלוש שכר/דיווח מס הכנסה וכד' מהם ניתן להסיק עלות יום עבודה), אגרת בית משפט, זמן עבודה על התביעה וכל נזק ישיר ועקיף שנגרם. אם מתחשק לך, תמיד אפשר לבקש על כמה מאות שקלים על עוגמת נפש, טרטור ובלה בלה. בפניה בכתב לעוסק, אפשר כמובן לאיים באופן חינני שאין לך עניין להיגרר לבית המשפט ולתבוע את הנזקים הישירים והעקיפים ולפרט את חלקם (לציין שמדובר ברשימה לא סגורה). האם ברמת המאקרו כדאי לתבוע דבר כזה? הו, זו שאלה שאלתית. דמי בנפשך שיבוא בית משפט ויקבע שנותן אחריות למפזר חום בחדר האמבטיה חייב לבצע את התיקון בביתו של הצרכן. זה ישפיע על העלויות של המוצרים האלו. היצרנים/יבואים יצרכו לקחת את העניין בחשבון בעת תמחורם. לא רק מפזרי חום. למשל, מאווררי תקרה, גופי תאורה והיד עוד נטויה. אמנם יהיה מדובר בפס"ד של בית המשפט לתביעות קטנות שאינו מחייב ואינו מנחה. אבל, Who knows... יש מקום להניח שגם נותן האחריות מודע לעניין. לכן, לא אופתע אם לאחר קבלת כתב התביעה לידיו, הוא יבקש להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט ובלבד של יינתן פסק דין. נוסף על כך, גורמים שיפוטיים רבים, בבתי המשפט לתביעות קטנות, בתחילת הדיון, מציעים לניצים לצאת החוצה, להגיע להסדר ביניהם ובכך התביעה תמחק. למה שהגורם השיפוטי יעבוד אם הוא מסוגל להתחמק.... נקודה מנחמת היא שמפזר החום חדל לעבוד כשהאביב הגיע והקיץ בפתח ויש בידך כמחצית השנה להימרח עם זה.....