מוצרים זהים שנמכרים בחנויות סולתם ומקס סטוק חושפים פערים אדירים

תודה על העצה, אך, אין צורך בחנוכת "אקדמיה ללשון" עצמאית.
עמדתי עולה בקנה אחד עם עמדת האקדמיה ללשון.

לענ"ד עשית מעשה נלוז, מגמתי ומטעה.

בהודעתך הבאת צילום מסך בו כתוב:
"אך בפי דוברי העברית בני ימינו קיבלה המילה תַּרְוָד משמעות נוספת: כף שטוחה המשמשת להפיכת מאכלים בעת טיגונם."  
מסיבותייך שלך, בחרת להביא ציטוט חלקי ומגמתי ביותר.
בסיפא של העמוד ממנו ציטטת כתוב:
"בשנים האחרונות לא היה באקדמיה דיון שיטתי ומקיף בכל הכלים האלה יחד. יש פער בין מה שנקבע במילוני האקדמיה למה שמשמש בציבור ובקרב משווקי הכלים, ונראה שגם בציבור אותן מילים משמשות בפי דוברים שונים לציון כלים שונים. ימים יגידו מה יתקבע בציבור לכל אחד מן הכלים."
קישור: https://hebrew-academy.org.il/2012/03/14/תרווד-מצקת-ומרית/

המעשה שעשית - ציטוט חלקי ומגמתי - בעיני, הוא נעשה נלוז ביותר.
הסיפא עצמו מבהיר היטב שהשימוש המבוצע בידי הציבור לעיתים אינו המשמעות שנקבעה במילוני האקדמיה ללשון ואחד מהמקרים האלו הוא המינוח 'תַּרְוָד'.


בהרחבה:
אבהיר את עמדתי תוך הבאת דוגמה למילה אחרת - מַקְלֵה.
המונחים מַקְלֵה־לֶחֶם, רַחַת טִגּוּן ו-תַּרְוָד זכו להגדרה מטעם האקדמיה ללשון.
ההגדרות מופיעות במילון מונחים לכלכלת הבית אשר פורסם בשנת תשל"ח, 1977.
276. מַקְלֵה־לֶחֶם
מכשיר לקליית פרווסת לחם
[לא: מצנם. הקלייה משחימה את הפרוסה מבחוץ, ותוכה נשאר רך: הצנים נאפה כך, שהוא נעשה פריך (=שביר) גם מבפנים]
447. רַחַת טִגּוּן
כלי סמוי סכין או כף שטוחה, שהופכים בו את המאכל בשעת הטיגון.
499. תַּרְוָד
כף לבחישת התבשיל
קישור: https://srikot.hebrew-academy.org.il/MaagarMunnahim/1/book.pdf

חלפו עברו להן שנים ובאקדמיה ללשון התקיימה הישיבה השלוש מאות שלושים ושמונה (שלח).
הישיבה התקיימה בתאריך כ"ג בכסליו התשע"ה (15 בדצמבר 2014).
בישיבה נקבע:
"בדיון החוזר עלתה שאלת הטוסטר ה"קופץ": כבר בשנת תשל"ח (1977), כשנקבע המונחמַ קְ לֵ ה לֶ חֶ ם, שימשה בציבור המילה מַ צְ נֵם. באקדמיה התנגדו למילה כי המכשיר אינומכין צְ נִים, שהוא קשה ופריך בחוץ ובפנים, אלא רק קולה את הפרוסה — משחיםאותה מבחוץ אך התוך נשאר רך.כעת, כעבור יותר משלושים שנה, ברור שהניסיון להחליף את המונח לא צלח, ומוצעאפוא לאמץ את המונח המשמש מצנם. לפי הצעה זו, ייקבע גם המונח מַ צְ נֵם לְ חִ יצָ ה (טוסטר לחיצה)."
קישור: https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/zihonot-meeting-338.pdf
כאשר האקדמיה ללשון משנה משמעותו של מינוח, גם כאשר השינוי מתבצע על פי הלשון הרווחת הציבור, הדבר מתועד באופן סדור. כך היה עם המילה מַצְנֵם.

מטעמייך שלך, בחרת להביא ציטוט חלקי בעניין המילה תרווד.
בחרת להשמיט את הסיפא מהעמוד ממנו ביצעת את צילום המסך.
הסיפא בה נכתב: "בשנים האחרונות לא היה באקדמיה דיון שיטתי ומקיף... יש פער בין מה שנקבע במילוני האקדמיה למה שמשמש בציבור ובקרב משווקי הכלים." (ציטוט מלא מופיע בתגובה זו לעיל).

האקדמיה ללשון מעולם לא שינתה את משמעות המונח תַּרְוָד.
משמעותו - כף לבחישת תבשיל.

אשוב למשוב שברב חינניותך כתבת:
"בקיצור, לפני שאתה מקשקש על נבערות של אחרים, מוטב שתבדוק ותוודא שאתה לא הנבער..."

אשיב למשוב את מה שהשבתי לעיל:
תודה על המשוב. אך, אין מה לבדוק.
טעות שהשתרשה לא משנה את מעמדה. טעות הייתה וטעות נותרה.

נהדר. נכתבה פה תגובה מפורטת ומנומקת ונעלמה כלא הייתה.

לגרר גזר? 😮
למזוג פסטה? 😨
אני2, די לפזרן לנו מלח על הפצעים
לזרתן חול בעינינו
לצבטן את עורנו
לקשקשן את....
עזבי 🤣
בקיצור, מציע לשלוח את. האקדמיה לכמה שנות שבתון בלאפלנד, אנחנו כבר נסתדר לבד 😎

לא אני החלטתי ...

@|bobsacamano
אומרים לתבל, לתבלן זה פשוט נורא...

https://i.postimg.cc/ncSJWJpb/609.png
https://i.postimg.cc/RZtDT50T/908.png

לתבלן נשמע גרוע כמו לגרד במקום "לגרר" (לגרר גזר, לא לגרד!) או "למזוג" אוכל שאינו מרק, למזוג לך פסטה ושניצל? נורא!

https://i.postimg.cc/v83nyV3V/ds1.jpg

ל'ACADEMY' אין שם עברי? אין בעיה, מוסיפים אות י' ואות ה' בסוף מילה, ו-ואלללה - מילה בעברית תוצר האקדמיה המהוללת.
לא הכרתי את המילה לתבלן 🤔 משתמשים בה?
האקדמיה שלנו, גמישה, אם יהיה שימוש ניכר ונפוץ במילים מסוימות, תקניות ולועזיות ככל שתהיינה - הם עלולים לאמצן בחום.
חכם? לא
ריאליסטי? אולי
אבל ככה זה כשמתקבצים להם אנשים ומחליטים על דעת עצמם להמציא ולחדש מילים כאוות נפשם בם =]
ואם אתה כבר משוטט שם, מה הפירוש של חרבו ודרבו? אני לא הכרתי את הסלנג [ולא מצר על כך] עד שנחשפתי לשיר , ועליו אפשר להצר משהו 🤣

אגב , קיבלתי נזיפה כאשר השתמשתי במילה "לתבלן"
אצתי רצתי לאתר האקדמיה (שעדיין אין למילה שם עברי :grinning: )
ואכן אפשר להשתמש גם ב לתבל וגם ב לתבלן .

@|_____
עלא לא דבר, בחפץ-לב.
רק תשתדל לזכור להזמין את הציבור לטקס חנוכת אקדמיה ללשון העברית משל עצמך.

תודה על המשוב. אך, אין מה לבדוק.
טעות שהשתרשה לא משנה את מעמדה. טעות הייתה וטעות נותרה.

@|_____
בקיצור, לפני שאתה מקשקש על נבערות של אחרים, מוטב שתבדוק ותוודא שאתה לא הנבער...

התכוונה לזה
#המגיב אינו בא להגן על כתבת ערוצי התקשורת בשום צורה, רק מציין את המוכר והמגוגל לו 😉

רע שמירב קריסטל מנסה לשחק אותה שהיא יודעת מה זה תרווד; מגלה ומלמדת נבערות.

תרווד אינו הכלי המסייע להפוך מאכלים בעת טיגונם (הכלי המופיע בתמונות בכתבה). שם הכלי הוא: רחת טיגון.
תרווד זו כף שבד"כ משמשת לבחישה וערבוב אך יכולים להיות לה שימושים נוספים.

טוב שמירב קריסטל גילתה את מה שכולם יודעים.

סולתם היום זה זבל סיני לא כמו שהיה לפני שלושים שנה

הם יודעים לעשות כסף מהאהבליות של הציבור.
מעסיקים סוללה של פסיכולוגים, הם יודעים בדיוק מה מדבר לציבור.

נמאס לי הטריקים והשטיקים של הקופונים האלו !

כל מותגי "כלי בית" בהרחוב הישראלי ,פוקס הום,נעמן ,ארקוסטיל, סולתם,פודאפיל,...כולם- לא מאמינים למחירים של עצמם !
תמיד החנות במבצעי 40-80% הנחה ...
וזה עוד לפני השוברים והקופנים שעובדים מאוד חזק אצלם .