הוט - חוברת עבודה לחופש ב- 12 ש''ח (9.90 ש''ח דרך "הוטיותר").

@|כרמלהגלבוע <br/>את מתבלבלת בין שינון החומר כמו רובוט מבלי להבין אותו ואת משמעותו לבין רענון הזיכרון על מנת להיזכר בכמות החומר הגדולה שלמדת.<br/>גם כאשר מבינים את החומר לעומקו, זה בלתי אפשרי עבור חלק ניכר מהאוכלוסיה לזכור הכל אם לא מתעסקים בו יותר, במיוחד לילדים.<br/>אין פה קשר לשיטת לימוד של מגזר כלשהו או לשיטות מיושנות.<br/>אנחנו לא נסכים בנושא הזה.

@|אני2 <br/>כשאת היית ילדה הזמנים היו אחרים. היום הכל השתנה, ןאין שום טעם להשוות לזמנים ההם - שום דבר לא רלוונטי. <br/>אין צורך לעבור על כלום ו-"לרענן", משום ששיטת הלימוד בבתיה"ס הממלכתיים השתנתה (וטוב שכך) מקצה אל קצה - אין יותר "שינון" (חזרה רפטטיבית על החומר מבלי הבנה לעומק שלו, כפי שהיה פעם). יש יותר דגש על הבנה מהותית כללית של החומר - "לימוד פעיל" מה שנקרא. השינון כשיטת לימוד נותר במערכות החינוך הדתיות והחרדיות (משום שחומר הלימוד דורש זאת ובנוי לכך). היא אכן שיטה מיושנת וגרועה להחריד שלא עברה התאמה ל-"צייטגייסט" הנוכחי של הנוער, ולכישורי החיים הנדרשים ממנו בעולם הטכנולוגי הנוכחי.<br/>הבעיה היא שחלק גדול מכוח האדם המועסק בהוראה כיום קיבל את חינוכו (כמוך וכמוני) בתקופה בה שיטת השינון שלטה, ולרוב רובם אין יכולת להשתחרר מהשיטה האנכרוניסטית הזאת ולהבין ולהפנים שהזמנים השתנו. שינון טוב אולי לחיידער ולכוילל, לא ל-8200 ולאקדמיה.<br/>כך יוצא ששיטת הלימוד צעדה את המאה ה-21, אבל יש חלק גדול מכוח ההוראה שלא צעד יחד איתה, והדור הצעיר נותר תקוע עם מורים רבים לא מוכשרים, התקועים מנטלית עמוק במאה הקודמת - ופיתח אדישות אליהם בפרט ואל המערכת בכלל.

@|כרמלהגלבוע <br/>אלו שטויות גמורות, כאשר עוברים על החומר אז יש רענון לזכרון, דואגים שהחומר לא ישכח.<br/>על מה את מדברת? את חושבת שתלמיד אשר דואג לעבור על החומר פשוט ישכח אותו לאחר דקותיים מרגע שסגר את המחברת?<br/>יש ערך לתרגול ואצלי באופן אישי, מהחוויה האישית שלי, אני זוכרת עד כמה זה עזר - אחרי תקופות שבהן היו לי חופשים נטולי שיעורי בית וכאשר חזרתי ללימודים הרגשתי את הפער שנוצר, החלטתי בעצמי שאני לא נוהגת כך יותר ודאגתי לעבור על החומר בכל חופש גדול, פשוט לעיין בכל המחברות וחלק מהספרים, עבורי זה היה הבדל גדול ומשמעותי מאוד.<br/>ההורים שלי לא הכריחו אותי לעשות זאת, בתור ילדה הרגשתי מה חוסר תרגול עושה עבורי וזאת הייתה החלטה אישית שלי, עד כדי כך.<br/><br/>רמת החינוך או ליתר דיוק, חוסר החינוך בארץ זה כבר שיח אחר.

@|אני2 <br/>אין שום ערך. שום חזרה על חומר, ושום תרגול קטן. הכל כמעט נשכח ואין שום דרך או תכלית לחזרה הרפטטיבית המעיקה הזאת - רק פרנסה לערימת המאכערים שמתפרנסים מהזוועה הזאת.<br/>לפחות עכשיו המורים בבתי הספר היסודיים מודעים לזה ומשלימים בהכנעה עם העובדה שהילדים מכיתה ב' ומעלה מגיעים בתחילת שנה"ל עם אפס מידע צבור ואפס מוטיבציה. שום שקר שיעורי בית לחופש או כזב חוברות עבודה - נאדה. הזמנים האלה חלפו עברו מזמן.<br/><br/>בכלל, בשנים האחרונות האפס מוטיבציה הפכה לטון השולט במערכת החינוך. התנדבתי עד לפני המלחמה ללמד פרטני לבגרויות באנגלית ובאזרחות בשני תיכונים בת"א, וקריאה וכתיבה בכיתות הנמוכות ביסודי בר"ג - ולא היה לאף אחד כמעט מוטיבציה להצלחה או אפילו לאוריינות. גוללים בטלפון עד לאינסוף ועל הזובי הבגרויות. התיכונים מצילים את הבגרויות של התלמידים שלהם בכך שנותנים להם חופשי ציוני מגן בשמיים, כך שיכולים לקבל עובר בקושי בבחינה, ו-80-85 בציון הסופי בתעודה. אין פלא לכן שמפהקים וגוללים בטלפון.<br/>אבל הכי גרוע לדעתי - ילדים מגיעים לכיתות ד' או ה' ויודעים בקושי קרוא-וכתוב. וזה בונבונים מהמרכז, לא תגידי שכונה ד' באשדוד.

כרמלה, בהחלט יש ערך, חודשיים ללא לימודים זה המון זמן ואם לא עושים ולו תרגול קטן או קצת חזרה על החומר, פשוט שוכחים את הרוב.<br/>זה לא אומר לשבת קבוע באופן יומי ולעבור על חומרי לימוד אבל לפחות לפתוח ספר או מחברת פעמיים בחודש ואם צריך יותר, בהתאם לצרכים האישיים של כל אדם.<br/>אני זוכרת שכאשר הייתי בבית הספר, הכנתי בכיתה את כל שיעורי הבית שנתנו לנו לחופש הגדול בבליץ על מנת שכל החופש הגדול ישאר נטול שיעורי בית ופנוי לשריצה מהבוקר עד הערב בימית 2000 ומפגשי חברות, עד שהגיעה תחילת שנת הלימודים והבנתי איזו טעות עשיתי שלא טרחתי לעבור מעט על החומר רק כדי שלא יפרח מהזיכרון.

חוברות עבודה לחופש...<br/>כי למה שהילד ייהנה בחופש בלי שיהיה לו טעם של שיעורי בית?<br/>עזבו אתכם מהדרעק הזה - אין לו שום ערך פדגוגי. סתם מטרד. תנו לילדים ליהנות בלי המכה הזאת (ומי שיגיד לכם שהילדים נהנים או מפיקים איזו תועלת מהחוברות האלה, תענו לו "אהלן פינוקיו, מה נסגר עם האף שלך?").

יש מנדלות למבוגרים?